יפעת

לפני כשנה בעלי הביא לתשומת ליבי שאני רוטנת חלק מהזמן, אנטי לכל שינוי ובכלל על תקן משתפת פעולה שקטה בבית.

לא הבנתי על מה הוא מדבר, חשבתי שהוא בהזיות.

כשניסיתי להסתכל על עצמי מבחוץ גיליתי לתדהמתי שאבחנת הרופא הייתה נכונה ואף נאמרה בצורה מאוד עדינה,

שמא החולה יתעצבן על הדיאגנוזה ויחל בשביתה איטלקית.

תוך זמן קצר החלטנו ביחד שאני צריכה סיוע של מישהו מבחוץ ופניתי לשיטת גרינברג מאחר ולפני מספר שנים טופלתי בשיטה זו ומאוד התחברתי אליה.

בחודשים הראשונים של הטיפול הכל היה מבולבל, לא הרגשתי קשר בין הנושאים משבוע לשבוע ובאופן כללי הפגישה הייתה עוד מטלה שבועית

שנוספה למיליון המטלות שגם ככה אני כנראה לא אספיק לסיים בגלגול הזה.

אחרי חודשיים בערך התחלתי להרגיש שינויים במנות קטנות: מתמקדים בנושא מסוים ב- 2-3 טיפולים רצופים, אני מיישמת חלק ממה שלמדתי וחוויתי

ואט אט אני מרגישה מחוברת יותר ויותר לרגשות שלי, פחות מדחיקה ויותר בוחרת מרצון.

התהליך לא פשוט, צריך ממש אבל ממש להירתם אליו. מידי פעם אני עדיין מנסה לעגל פינות, להדחיק דברים שמעצבנים אותי ולא נוח לי להיכנס אליהם.

כאן נכנסת היכולת של הילה לזהות את הערבובים שלי, לסנן חלק מהדברים ולמקד את הבעיות ולכוון לפתרונות.

בעקבות התהליך התחלתי לשנות חלק מהדפוסים הישנים והלא טובים:

הצלחתי להשיל 8 ק"ג מיותרים (התירוץ הידוע של אחרי לידה לא תקף אחרי שלוש שנים) ואני לא מפסיקה לקבל מחמאות.

התחלתי לשחק בקבוצת כדור עף, זה נתן לי מוטיבציה ועברתי להליכון + אימוני כושר בבית מספר פעמים בשבוע.

אני פחות עייפה ממה שהייתי לפני חצי שנה, למרות שאני ישנה בדיוק אותה כמות של שינה, עדיין יש לי יותר אנרגיות ואני מספיקה יותר דברים בשעות הערות שלי ממה שהיה קודם.

היחסים שלי עם הסביבה נהיו נעימים יותר למרות ואולי על אף שהפסקתי להימנע מעימותים.

אני מזכירה לעצמי כל יום מחדש מה באמת חשוב לי ומפנה לזה זמן. למשל, היחסים שלי עם הבנות שלי השתפרו באופן משמעותי ואני יותר מחוברת לצרכים שלי ושלהן.

אני יותר בוחרת ביומיום ופחות עושה דברים באופן אוטומטי.

אני נושמת יותר, זה מרגיע אותי בפעמים בהם אני חושבת על מיליון דברים ביחד ולא יודעת מה לעשות קודם. שתיים שלוש נשימות עמוקות והדברים מתחילים לקבל סדר.

הפסקתי לקחת אופטלגין כל פעם שכואב לי הראש, אני פשוט הולכת לחדר שקט ל- 10 דקות, שותה כוס מים, נושמת עמוק והכאב נהיה נסבל עד שהוא עובר לגמרי.

אני חושבת שהמסר העיקרי שלי כאן הוא שכל אדם צריך ליווי וטיפול. בין אם זה רייקי, פסיכולוגיה, שיאצו או כל שיטה אחרת.

אחרי 9 שעות עבודה ביום, 4 שעות טיפול במשפחה, טיפול בבית ומערכת היחסית, כולנו צריכים לפנות שעה בשבוע לטפל בנפש שלנו כדי להיזכר מה חשוב לנו ובמה באמת

אנחנו רוצים להשקיע ולהתפתח.

אני בחרתי בשיטה הזו כי אני חושבת שהיא מחברת היטב בין גוף ונפש. הרבה פעמים גיליתי שהגוף שלי חולה כאשר יש בעיה שאני לא מתמודדת אתה כמו שצריך.

הגילוי הזה הוא מדהים מבחינתי כי אחרי שאני מבינה שאני המקור לבעיה אני יודעת גם מה צריך לתקן.

בהצלחה,

יפעת