יש זמנים שלא מתחשק בהם כלום.
זמנים בהם רשימת המשימות שלנו קיימת,
כתובה ונוכחת,
מרחפת בראשנו
מטרידה מנוחתנו
אבל אין לנו כוחות מוטיבציה לעשות משהו לגביה
אותה רשימה של משימות
היתה פעם רשימה של דברים שרצינו לטפל בהם או לממש
אבל משהו קרה והרצון הפך ל"צריך"
משהו קרה ושכחנו בכלל מה אנחנו רוצים ולמה
משהו קרה והתעייפנו מלפעול ללא החיבור הזה
החיבור ללב.
אי החשק וחוסר האנרגיה אינם אויבים שצריך להילחם בהם,
הם לא מצבים לא רצויים בחיינו שכדאי שננער מעלינו כמה שיותר מהר.
אי החשק, התחושה שאין כוח, החוויה שלא ברור לי בשביל מה –
אלו סימנים רבי חשיבות בחיינו
תחושות יקרות ערך שבאות לסמן לנו שהתרחקנו,
שעייפנו את עצמנו,
שנסחפנו לתוך תנועה ועשיה מסוימת שאולי כבר לא מתאימה לנו
שאנו זקוקים למשהו
אולי לשינוי
אולי לזמן פשוט לשים לב לעצמנו
אולי למשהו שימלא אותנו, שירחיב, יעשיר ויאפשר לנו ללמוד משהו שעוד לא למדנו
אולי אנו זקוקים למנוחה
אולי לחשיבה מחודשת
ואולי נדרש שנזכר
באותם רצונות יקרים ויפים שפעם היו משמעותיים לנו
והפכו עם הזמן לרשימות
רשימות שטיפול בהן מהווה עכשיו מדד ואישור לכך שאנו חשובים, מועילים, מתפקדים
להיזכר בכך שבאנו לכאן קודם כל בכדי לחיות ולחוות
קודם כל בכדי לאהוב וללמוד,
והתפקוד, הפעולות, העשייה – הם חלק חשוב מהתמונה,
אך הם לכשעצמם – אינם המטרה הגדולה.