כמה היינו רוצים כהורים שלילדים שלנו יהיה תמיד טוב ונעים, שלא יעליבו אותם, שלא יציקו להם, שלא יפצעו, יפגעו או יחלו, שלא יכאב להם…
כולנו גם יודעים שזה לא אפשרי.
הרבה מההתמודדויות של ילדנו אינן צפויות מראש ואינן בשליטתנו.
גם אם מאוד נרצה- לא נוכל להגן על הילד שלנו בצורה מוחלטת מכאב ומפחד, שהנם חלק מחייו של כל אדם, ואשר בסופו של דבר הם אשר בונים ומחזקים אותנו כאנשים.
להיות הורה אומר להיות מעורב ולחוות מקרוב הצלחות, כישלונות, התרגשות, אכזבות, רגעי פחד ורגעי כאב.
זה אומר שנרגיש את מה שעובר על הילד שלנו, ולא פעם נחווה טלטלה בחיינו כי הילד שלנו עובר כרגע חוויה חזקה.
דרכי התמודדות
כשכואב לילד שלנו – פעמים רבות נגיב מתוך הדרך המוכרת שלנו להתמודדות עם כאב ומתוך הרצון הטבעי שיכאב פחות.
בדרכים שונות אנו מנסים להפוך את הכאב לפחות אינטנסיבי ולרכך את התחושה, בין אם מדובר בכאב פיזי או רגשי. הרבה פעמים ננסה להקטין את חשיבות העניין, להסית את תשומת הלב ממנו, ולמזער אותו.
באותו זמן ממש – הילד שלנו עובר חוויה כואבת.
הוא נחבל, או נכשל, מתאכזב או נפגע, מתמודד עם שינוי או פרידה, והקושי שלנו לחוות את הכאב שלו – עלול להשאיר אותו בתחושה שהוא לבד, או ללמד גם אותו להתעלם, להתנתק ממה שהוא מרגיש ולהתרחק מעצמו.
כאב יכול להיות יופי של הזדמנות להתקרב אל הילד, להיות אתו, להרגיש יחד אתו את מה שקורה מבלי למהר למצוא פתרונות.
כשמוכנים לחוות את הכאב ולא מנסים להקטין או לסלק אותו- אנחנו מתמלאים אנרגיה, מתרחבים ומתחזקים. הדבר ההפוך קורה כשמנסים להימנע מכאב- אז אנו מתקשחים, מצטמצמים והרבה פעמים נוצר מתוך זה ריחוק.
ככל שנסכים כהורים לחוות כאב- נוכל להיות שם עבור הילדים שלנו בדיוק באופן ובדרך בה הם זקוקים לנו ברגע הזה. והרבה פעמים לא ידרשו אז הרבה מילים. הגוף שלנו יהיה פתוח, חם וקרוב, והגוף שלהם יגיב לכך.
יהיה להם קל יותר להירגע, להחלים או להתמודד עם מה שקרה.
הזמנה לתשומת לב…
בפעם הבא שהילד שלכם מתמודד עם כאב- שימו לב לתגובה שלכם.
נסו לזהות את ההרגשה והתגובה שהתעוררה, האם אתם פתוחים ומוכנים להכיל או שאולי משהו בכם התכווץ ונסגר.
ואז- שימו לב אל הילד שלכם. תסתכלו עליו, תרגישו אותו, תנשמו, שימו לב- מה הוא צריך מכם באמת ברגע הזה? ואז, תנו לו את זה בנדיבות….