מגיל צעיר הרגשתי את הפער בין מי שאני יכולה להיות, לבין איך שאני חיה ומרגישה בפועל.
חיפשתי דרך להיות שמחה יותר, חופשיה יותר, בטוחה בעצמי וביכולות שלי.
התנסיתי בשיטות ובסוגים שונים של טיפולים, כמעט כולם עזרו במעט, אך לא חוללו את השינוי שאליו שאפתי.
אל שיטת גרינברג נחשפתי דרך חברה, הלכתי לנסות וגיליתי דרך מיוחדת מאין כמוה.
בפגישות שלנו המדריכה שלי הקשיבה לי בצורה מוחלטת, עם כל תשומת הלב שלה, היא נגעה בנקודות הכי רגישות- בגוף ובנפש – ולימדה אותי שהחיים שלי הם באחריותי.
בהדרגה למדתי מה אני יכולה לעשות כדי להיות אדם שלם יותר.
למדתי לנשום כשאני מפחדת ולהעז לעשות מה שאני רוצה,
להשתמש במחשבות וברגשות שלי באופן שמקדם אותי ותורם לי,
למדתי על המתח בשרירים שלי, מתי הוא מופיע ולמה- ואיך להרפות ולפעול בלעדיו.
למדתי שהגוף שלי הוא לא אויב שאני נאבקת בחולשות שלו, אלא מקור של כוח גדול עבורי.
וברגע מסוים, הבנתי שזה מה שאני רוצה ללמד אנשים אחרים.
כיום, אחרי שנים רבות של לימודים ועבודה עם אנשים, אני רוצה להעביר את המסר שאפשר לשנות,
גם תחושות ומצבים שאנו סוחבים אתנו שנים רבות,
גם דברים שכבר התרגלנו אליהם והשלמנו אתם.
אפשר ללמוד להשתחרר מחוויות שמגבילות אותנו ולזכות בהרבה מהכוח שלנו שמתבזבז כשאנחנו סובלים,
אפשר להחזיר ולהעצים שמחת חיים שכהתה, ולחזק את הביטחון לפעול ולחיות כפי שאנחנו רוצים.
מי שסקרן לשמוע עוד או להתנסות מוזמן לפנות אלי.
שלכם,
הילה.
הילה היקרה,
פוסט מקסים.
פעם ראשונה שאני שומעת איך את חווית את שיטת גרינברג לפני שנהיית מדריכה. ממש מעניין.
תודה!
אילנה